תוספות יום טוב על משנה שבועות ב׳:ד׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה שבועות ב׳:ד׳
4 וְאֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ, הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי, וּפֵרַשׁ מִיָּד, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ:
פירוש תוספות יום טוב על משנה שבועות ב׳:ד׳
4 מצות עשה שבנדה. דאמר קרא ויקרא ט״ו:כ״ד ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא עליו. גמ' ופי' התוס' מעליו דריש דהא ותהי איצטריך למדרש בפ' החולץ כמו שכתבתי שם בסופו דאפילו בשעת נדתה קדושין תוספין בה:
5 שחייבין עליה. פירש הר"ב אם שגגו ב"ד וכו' כמפורש במשנה ד' פרק ב' דהוריות: